Search
  • Marina Kushnir

הנשמה שלי הזמינה את האגו שלי לדייט ...




תאמינו לי, אף אחד לא ציפה לזה.

הם כמו אש ומים, אחדים לחשו.

ובכן, ניגודים נמשכים, אחרים טענו.

פשוט נעמדתי אי שם מאחור וראיתי איך הכול מתפתח מעצמו.

מעולם לא ידעתי שהנשמה שלי יכולה להיות כה רומנטית ומקסימה.

מעולם לא חשבתי שהאגו שלי יכול להיות מתוק ואפילו נחמד.

כשהאגו שלי פתח את הדלת בשבע בערב בדיוק,

נשמתי החזיקה שני פרחים סגולים... והנה מה שהיא אמרה:

יש לי משהו לתת לך,

אבל קודם אתה צריך להפסיק לרוץ סחור סחור במעגלים,

התבונן לי בעיניים ותנשום.

אני רוצה להכיר ביכולות העמוקות ביותר שלך,

אבל קודם אתה צריך להיות כאן, נוכח,

גם כאשר העולם מרגיש ציני וכבד.

הפרח הראשון הוא עבור הפגיעה העמוקה ביותר שבך.

אני כאן כדי לחזר אחרי הטרור שאתה יוצר ולהפוכו לאחר.

אני אתקרב לפאניקה שבמעמקיך בתשומת לב אוהבת.

אני אסתכל בתוך המכונות של ההכרה שלך ואלמד את כל המעגלים

אתבונן בהם ואראה את החוטים המצולבים, הקצוות המרופטים וכל אותם חלקים שבורים שמעולם לא הוחלפו.

אני אזהה את הכוח הראשוני המסייע לך לזהות את עצמך בעולם האנושי והפראי הזה.

אני יאהב את הגאווה הסקסית הזו, החזקה שיכולה גם לצלוב.

כי יקירי, אני שמה לב לכל דבר.

אני לא אנסה לתקן.

אני אהנהן בראשי וארפה את עיניי בקבלה.

אני ארכך את קולי ואמתח את גופי ביראת כבוד לאיך שאתה.

אני יאהב אותך - בדיוק היכן שאתה נמצא ברגע זה.

וכאשר אבחין בכאב שלך ובפגיעות,

אני ארפה.

לסתו של האגו שלי היתה על הרצפה,

כשהתעשת סוף סוף, שאל הוא את נשמתי על פשרו של הפרח השני.

נשמתי הושיטה אותו וחייכה.

הפרח הזה הוא שתיתן לי, היא אמרה.

האגו שלי הסמיק, נבוך על כך שהוא עצמו לא הגיע מוכן מראש.

נשמתי ניגבה את סומק לחייו באצבע אחת ללא כל מבוש.

תחבור אלי והסקרנות בכל יום תגדל, היא קראה.

התאהב בי, והעולם יעשה כועס פחות ויותר צנוע, היא זימרה.

כבד אותי והיקום יציג בפניך את פרצי התשוקה,

הם ששופעים בחללים נטולי מחסור.

נתמוך יחדיו אחד בשניה תוך כדי העבודה האמיצה

של להתעורר ולהשתפר בכל יום.

האמת,

אני לא יודעת אם הם נשארו שם ליד הדלת או הלכו אל תוך הלילה.

אני לא יודעת אם הם נשקו אחד לשנייה אז או חיכו לפרידה.

אני רק זוכרת עלי כותרת סגולים מתנופפים במשב רוח קליל,

מלטפים ברכות את פניי...



33 views0 comments